הצוואר שמאחורי הצווארונים

10:41avivwe

את הילה, 28 מעצבת, ראיתי לראשונה בהשקה כלשהי במגדליYO  בתל אביב, היא ניגשה אלי שכוס שמפניה בידיה.
"אביב, היי אני הילה..." ,אנחנו מכירות מהפייסבוק
זו הייתה ההיכרות הרשמית, אבל אחת את השנייה הכרנו הרבה לפני, מהפייסבוק כמובן.

את המותג NEAT COLLAR  אני מכירה עוד יותר זמן, מהאינסטגרם והפקת אופנה כל שהיא..אבל מי זוכר..
עד אותו הערב במגדלי YO  לא קישרתי בכלל בין הילה לNEAT COLLAR.
מאז אותו הערב התחלתי לעקוב באובססיביות אחר המותג, חשבתי לעצמי כל הזמן איזה גאוני זה.
איך בכלל חושבים על דבר כזה גאוני, איך מתחילים לייצר את זה?

את הילה המשכתי לפגוש בכל מיני אירועים והשקות כי היא לא רק בעלת המותג אלא גם עיתונאית אופנה בלא מעט פלטפורמות, אבל לא שאלתי אותה עדיין.
בפרזנטציה של אסוס שהתקיימה במתחם התחנה תפסתי את הילה, בלי שלום, מה נשמע או הודעה מוקדמת כל שהיא.
"הילה אני רוצה לראיין אותך לבלוג שלי"
הילה חייכה. ואמרה שבשמחה.

שבועיים לאחר מכן ישבנו בקפה ג'אבה בתל אביב מנסות לחשוב על ראיון לפוסט מגניב, הרי לכתוב על צווארונים זה עסק לא פשוט.
לצלם את הצווארונים כחלק מאאוטפיטים שונים זה מעניין ויפה, אבל חיפשנו משהו מיוחד שייתן ממש פוקוס על הצווארונים.
עלתה לי המחשבה שבשביל לספר את סיפור צווארוני ווסט בצורה הכי טובה, עלי לספר מי זאת הילה.
הרי היא זאת שעומדת מאחורי המותג, היא זאת שהגתה את הרעיון, היא זאת שקפצה למים ויישמה אותו והיא זאת שהתמודדה עם הקשיים.

שבועיים לאחר מכן, אחרי ארוחת בוקר משותפת בקפה נולה, הלכנו יחד לדירתה.
הגעתי לדירה מתוקה מיושנת וחמימה, הדבר הראשון שראיתי שנכנסתי היה סטנד הצאוורונים מסודרים לפי צבעוניות כלשהי.
הילה סיפרה לי שהסטנד הזה משמש בדרך כלל למעילים וכאשר באות אליה לקוחות היא מסלקת את המעילים ומסדרת עליו את הצווארונים.


ביקשתי מהילה שתביא כמה חפצים שמאפיינים אותה.


"הסיפור של המותג שלי מתחיל ממש בדירה הזו. עברתי לגור כאן עם בעלי, מי שהיה אז חבר שלי וכיום הוא גם השותף העסקי שלי, לפני משהו כמו חמש שנים. תמיד אהבתי את הקסם של מרכז-צפון תל אביב. אמנם אני ירושלמית במקור, אבל משהו מאז ומעולם משך אותי לתל אביב של פעם - אולי בגלל שאבא שלי במקור מכאן. אז הדירה אמנם לא דנדשה ומתוקתקת, אבל יש בה ניחוח של פעם, וזה בדיוק הסגנון שאני אוהבת. יש לנו פטיפון שהיה של סבא של עידו, בעלי, ואנחנו שומעים בו תקליטים ישנים, אבל לא רק. אנחנו מתים על רוק, ישן וחדש, מחו"ל ומהארץ. את התקליט של ניל יאנג אני ממש אוהבת. לפני שלוש שנים, חזרתי משיעור יוגה - מג'וייפת במיוחד, נכנסתי לדירה וראיתי שכולה חושך. רק שביל נרות מוביל לחדר השינה, ותקליט של ניל יאנג ברקע. זה היה הערב שבו עידו הציע לי נישואין, ולתקליט הזה יש משמעות עצומה עבורי".




"התקליט של סיימון אנד גרפונקל גם מצליח לרגש אותי כל פעם מחדש. אני מרגישה שנולדתי בשנתון הלא נכון - לגמרי יכולתי לחיות בשנות השישים והשבעים. הסגנון, הלוק של אותם הימים, הלך הרוח - הכל נראה לי מאד נכון. האהבה שלי לתקופה הזו החדירה בי את החיבה לצווארונים. יש בצווארונים משהו מאד נכון, מדויק, כזה שיכול להפוך כל מראה לשלם. כשאני חושבת על צווארונים מיד עולות בי דמויותיהן של ג'יין בירקין (על שמה גם קראנו לאחת מגזרות הצווארונים), או אנה קרינה - שהייתה אהובתו של ז'אן לוק גודאר (אחד הבמאים האהובים עליי), גם היא אייקון אופנה מדהים. סיימון וגרפונקל גם מזכירים לי את "הבוגר", ואת התקופה בה חל שינוי בעולם הקולנוע - סוף שנות השישים. למדתי קולנוע ותסריטאות באוניברסיטת תל אביב, ואני עדיין חולת סרטים".
כמוני גם הילה אוהבת את עולם הקולנוע וחקר הקולנוע, הילה למדה תסריטאות באוניברסיטת תל אביב וכמוני מאוהבת בגל הצרפתי החדש, אם לא הייתה לנו הרבה עבודה היינו יכולות שעות לקשקש על הסרטים שאנחנו אוהבות.


"לתיק הזה יש סיפור מצחיק- קיבלתי אותו במתנה בשנת 1998 כשעשיתי מנוי לראש1. הייתה בפנים מצלמת פולרואיד מקרטעת, אבל העיקר הייתה העטיפה, כלומר התיק. השארתי את התיק בבית הוריי, אמא שלי כל פעם איימה עלי שתזרוק אותי ואני כל פעם אמרתי - חכי עוד קצת, זה עוד יחזור לאופנה וזה יראה לגיטימי להסתובב עם תיק כסוף וחייזרי משהו. ואז, כשהחלו ניצנים של טרנד כסוף לפני כשלוש שנים, לקחתי את התיק מבית הוריי". 


"את החצאית הזאת אחותי לבשה בבת המצווה שלה לפני כעשרים שנה. היא משנות התשעים ולחלוטין רלוונטית גם היום. אין ספק שאחותי היא פאשניסטה שהקדימה את זמנה, וגם חברתי הטובה ביותר".


"הצעיף הזה מצרפת קיבלתי מסבתא שלי. היא קנתה אותו מלפני למעלה משלושים שנה. שיק פריזאי שאין שני לו. אז אמנם פריזאית אני לא, אבל סבתא מעבירה לי בכל מפגש איתה איזה פריט ייחודי אחר, היא יודעת כמה אני אוהבת את זה ומחכה מדי מפגש שתראה לי מה הדבר הבא שתסכים להעביר אלי".


"בזמן שלמדתי קולנוע, בשל החיבה העצומה שיש לי לאופנה והיה לי רק הגיוני שאני זו שתעשה את הארט והתלבושות של ההפקות השונות בלימודים. תמיד נמשכתי לעולמות של יצירה וביטוי ובמהלך השנים הצלחתי לשלב בין אהבותי והפכתי לעיתונאית ועורכת אופנה. המעבר לפתיחת מותג האופנה היה רק הגיוני עבורי - להביא בשורה חדשה, משהו שהוא שלי, אישי, שיכול להוסיף לאחרות בארון הבגדים במינימום מאמץ. עיצוב אופנה אהבתי תמיד מרחוק - בהלבשה, בכתיבה, אבל האמת היא שזה כמו לקחת אות ועוד אות ולהפוך אותן למילה, ליצירה שלמה. כשהחלטתי ללכת עד הסוף וליצור צווארונים הפסקתי לפחד ופשוט לקחתי דף ועיפרון והתחלתי לשרבט וליצור. לא למדתי את התורה כולה, לא הייתה לי את הטכניקה אבל היה לי חזון. בלעתי ספרים, התייעצתי עם בעלי מקצוע שונים - תדמיתנים, תופרים, גזרנים, שלב אחרי שלב. אני מאמינה שהעובדה ששנים מאחורי הקלעים של התעשייה לימדו אותי המון, אבל אני עדיין מסתמכת על בעלי מקצוע שבקיאים ממני בתחום. השלב הבא היה להפוך את החלום למציאות. למצוא בדים וחומרים מתאימים ולהתחיל לייצר. החלטנו להשקיע ולייצר כאן, מוצר שכולו כחול לבן – משלב הרעיון ועד התפר האחרון. זה לא פשוט כלל וגם מאד יקר. התמחור שלנו הוגן לכל הדעות אבל בכל זאת תמיד יהיו את אלו שירימו גבה, שהרי ברשתות שמייצרות בסין הם משלמים שליש מחיר על "חולצה שלמה". האמת היא שדווקא בחו"ל זה משחק לא רע עבורנו, מותג המגיע מבירת האופנה הישראלית הוא בעל ניחוח אקזוטי - עם לקוחות באירופה, קנדה וארה"ב".
"איך הכל התחיל?"
"הכל התחיל מהמלתחה האישית שלי - אני מאד אוהבת לשחק ולשלב בין פריטים ובעיקר  מחפשת איזה טוויסט או ערך מוסף בכל אאוטפיט. החלטתי שאני רוצה לעצב צווארונים, בגזרה שונה ובעיקר נוחה, שיכולה להכניס ייחודיות במלתחהאחרי שהכרתי היטב את אחורי הקלעים של תעשיית האופנה – דרך עולם התקשורת כעורכת אופנה וכתבת לייף סטייל במשך מספר שנים, החלטתי לעבור לצד השני ולהתחיל לעצב בעצמי. גייסתי את עידו, בעלי, למסע הזה ויחד בנינו את המותג  NEAT במסגרתו אנחנו מעצבים ומייצרים כאן בארץ צווארוני ווסט, מוצר חדש שפיתחנו ואנחנו מוכרים אונליין, והצליח עד כה להתברג ולעניין פאשניסטות מהארץ ומחו"ל. כעת אנו עובדים על קולקציית חורף מעט יותר נועזת מבחינת הגזרות.  אני מאמינה שיש בצווארונים לוק מחויט, נקי ומדויק, תוספת כל כך קטנה שיכולה לשנות לחלוטין את האאוטפיט. שמלה שחורה קטנה בתוספת של צווארון לבן מקבלת מראה שונה לחלוטין מאותה השמלה עם צווארון עור שחור, למשל. צווארון יכול להתאים לפאשניסטות בכל הגילאים".
מהם הצאוורוני הווסט האהובים עלייך?


"הצווארון הבורדו - "כשייצרנו את הצווארון הזה חשבנו שהוא יתאים רק ל'חובבות הז'אנר', אחרי הכל דמוי עור בצבע בורדו לא מתאים לכל אחת. אחרי שלבשה אותו בלוגרית מניו יורק, הוא הפך במהרה לבסט-סלר, ובנות רבות התלהבו מהדגם הזה".


"צווארון מהקולקציה החדשה שלנו שיוצאת בקרוב. העונה החלטנו ללכת על סטייל קצת יותר אדג'י, עם צווארונים בעלי קפיץ גדול ובומבסטי - ובמקביל גילינו שזה טרנד מאד חזק בקרב בתי האופנה הגדולים כמו דיור, פראדה ומיו מיו בקולקציות החורף שלהם. ההחלטה על צווארון פסים מגיעה ממקום הנע בין הנשי לגברי, חולצת פסים אולד-סקול שיכולה לשדרג בקלות כל סוודר או שמלה".





דרך סיפור המותג הכרתי בחורה מדהימה, הילה המוח שמאחורי המותג , נולדה בתקופה הזאת אך חיה ונושמת וינטאג' .
הילה אוהבת ללמוד לחקור ולהעמיק בעבר, מאיפה הכל התחיל ומאיפה התחילה האופנה.
מההבנה של העבר ותעוזה של ההווה בא המותג NAETCOLLAR.


You Might Also Like

3 תגובות

  1. אחלה פוסט. שתיכן מקסימות והסטארטאפ גאוני לגמרי.

    השבמחק
  2. פוסט ממש מעניין ומעורר השראה. הצווארונים מהממים!
    Callmekaty.com

    השבמחק
  3. פוסט פשוט נפלא. גם אני עוקבת באובססיביות אחרי המותג של הילה (ולא רק בגלל שיש לנו אותו שם ;-) )

    השבמחק

Popular Posts

Follow by Email

טופס יצירת קשר